הפרעת פאניקה ואגרופוביה - יוצרים מציאות

חיפוש מאמרים



הפרעת פאניקה ואגרופוביה

איילת בראל זומר

מדריך למטופל בטיפול קוגניטבי התנהגותי להפרעת פאניקה ואגרופוביה

דר' ווילאהם סנדרסון (William C. Sanderson)

התוכנית לטיפול קוגנטיבי התנהגותי

המרכז הרפואי מונטיפיורי.                           (המדריך כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד ומופנה לשני המינים).

                              

דוד הוא עורך דין בן 41. לאחרונה, במהלך ביקור קרובים בצפון הארץ הוא התעורר משנתו במצב של פאניקה. הלב שלו הלם והוא חווה כאבים בחזה. " הייתי משוכנע שיש לי התקף לב!"  המשפחה של דוד לקחה אותו  במהירות לבית החולים המקומי שם הוא נבדק במידיות בחדר מיון. אחרי מספר מבחנים הרופא קבע שדוד נמצא בבריאות מעולה. דוד חש גם הקלה וגם בלבול :" אבל מה גרם לסימפטומים שהרגשתי?" "זה היה רק התקפת עצבים ( nervous attack) " אמר הרופא, " לך הביתה והרגע". לא בקלות עזב דוד את בית החולים. הוא הרגיש בסדר במשך כמה ימים. אבל בזמן שדוד העמיס את המכונית על מנת לחזור הבייתה, הלב שלו התחיל בפתאומיות להלום מהר, הוא חווה כאב חמור בחזה ויכל בקושי להדביק את נשימתו. דוד רץ פנימה לקרוא לאשתו: " אני יודע שיש לי התקף לב- הרופא בטח פספס משהו בחדר מיון באותו לילה!" פעם נוספת הם מיהרו לחדר מיון. רופא אחר היה נוכח הפעם. הוא חזר על כל אותם מבחנים שנעשו יומיים קודם. אחרי שראה את תוצאות המבחנים קבע הרופא שדוד נמצא בבריואת מושלמת. דוד יכל רק לתהות " מה גורם לסימפטומים אלו?".

מיכל היא אישה בת 22 שסיימה אוניברסיטה לפני שלושה חודשים. היא הולכת להתחתן עוד חודשיים ולעבור עם בעלה לעיר אחרת. לפני שבועיים, בעודה נוהגת לבד על הכביש הראשי לבקר את ארוסה, היא החלה להרגיש מאוד מסוחררת וקלת ראש. הידיים שלה היו "מעוקצצות" והיא הרגישה בחילה. "חשבתי שאני הולכת להתעלף בעודי נוהגת- המכונית הייתה יורדת מהכביש- ואני הייתי נהרגת או נפצעת קשה!" מיכל עצרה את האוטו, והדליקה את אורות החירום. מכונית משטרה הגיע כעשרים דקות אחר כך ולקחה את מיכל לבית חולים. היא נשארה שם את הלילה להשגחה. אחרי בדיקות נרחבות הודיעו לה שהיא "בבריאות מושלמת". מופתעת היא שאלה את הדוקטור:" אבל למה הרגשתי כאילו שאני הולכת להתעלף?" הדוקטור השיב: " את בטח רק עצבנית לגבי החתונה והמעבר." הדוקטור נתן לה מרשם לXanax  ( תרופת הרגעה) וייעץ לה להשתמש בזה כאשר היא צריכה במהלך החודשים הקרובים. אבל במהלך השבועות הבאים היה לה את התחושות האלו כל יום. בנוסף ללהרגיש מעולפת, היא הרבה פעמים חוותה מצב "כמו חלום" (כלומר הרגישה שהיא לא באמת בסיטואציה) שנמשך למספר שעות כל פעם. מיכל הייתה משוכנעת שאו שיש לה גידול במוח או שהיא משתגעת . היא החלה לפחד לעזוב את הבית, ואף פעם לא יצאה מהבית מבלי להיות מלווה על ידי משהו ממשפחתה. מיכל נהייתה גם די מדוכאת. היא התחילה לבכות הרבה מהזמן, איבדה את התיאבון ולא יכלה להנות מכלום. הוריה נהיו מודאגים ולקחו אותה לניורולוג, קרדיולוג ואנדרוקרינולוג. היא עשתה סריקת CAT, EKG, ובדיקת דם נרחבת. כל רופא הודיע לה שהיא לא חולה מבחינה פיסית. מיכל ציינה ש:" באופן מפתיע, לא חשתי הקלה בכלל מלשמוע זאת. הייתי בטוחה שיש משהו לא בסדר אצלי שלא אובחן. הרופאים סירבו לחזור על הבדיקות, באומרם שזה לא הכרחי. נשארתי מקורקעת לבית, במצב קבוע של פחד, תוהה מתי יהיה לי התקף נוסף ופוחדת שהוא יהיה קטלני".

עבור אנשים שסובלים מהתקפות פאניקה, ועבור אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שרואים אותם, הסיפורים האלה די מוכרים. עד לאחרונה, מעט מאוד היה ידוע לגבי התקפי פאניקה. לא רק שהתקפי הפאניקה הרבה פעמים לא אובחנו, אלא שאפילו כאשר אובחנו במדויק, היה מעט מאוד שניתן לעשות על מנת לטפל בהתקפים אלו. אבל, בעשור האחרון, נאספה כמות עצומה של מידע על ידי מחקר לגבי התקפי פאניקה, שהוביל להתפתחויות חדשות בטיפול בהפרעת פאניקה ( גם פסיכולוגי וגם תרופתי). נחשול המחקר בתחום זה בוצע בחלקו בגלל הממצא שחווית הפאניקה הרבה יותר נפוצה משמשהוא אי פעם שיער. אכן, מילוני אנשים בעולם סובלים מהתקפי פאניקה.

מה זה התקף פאניקה?

המונח התקף פאניקה תואר באופן רשמי על ידי איגוד הפסיכיאטריים האמריקאיים ב1980. ההגדרה הופיעה לראשונה בDSM-3 , ויותר מאוחר שופרה ב DSM-3-R, שהוא ספר השימוש הרשמי של הפרעות פסיכיאטריות. לפי ה DSM-3-R התקפי הפאניקה הם " מחזורים מובחנים של פחד עוצמתי או אי נוחות...הרבה פעמים יש תחושה של אבדון מתקרב." ברוב המקרים ההתקף הראשון קורה באופן לא צפוי, כלומר, הוא לא בהכרח מגורה על ידי סיטואציה שתוביל אדם להיות חרד. בנוסף, ההגדרה של ה DSM-3-R לפאניקה דורשת את הנוכחות של לפחות ארבעה מהסימפטומים הבאים ( קוצר נשימה, סחרחורת, התעלפויות, הלמות לב, רעד או רטט, היחנקות, בחילה, דה- פולריזציה, חוסר תחושה או תחושת עקצוץ, הסמקה או התקררות, כאב בחזה, פחד ממות, פחד מלהשתגע או מעשיית משהו ללא שליטה). על כן, פאניקה יכולה להיות מוגדרת הכי טוב כהתפרצות פתאומית של פחד עוצמתי מלווה בחוסר נוחות ותחושות פיסיות בלתי נשלטות. באופן טיפוסי, כאשר הם מתחילים ההתקפים מתרחשים באופן "ספונטאני", אבל בסופו של דבר ההתקפים נהיים מקושרים לתחושות שונות שיכולות לעורר התקף.

מה זה הפרעת פאניקה?

הפרעת פאניקה היא השם הרשמי שנרשם ב DSM-3-R עבור ההפרעה של מטופלים הסובלים מהתקפי פאניקה חוזרים. בנוסף להתקפי פאניקה, רוב המטופלים עם הפרעת פאניקה הרבה פעמים חווים גם אגרופוביה בנוסף. אגרופוביה מתייחסת לפחד מלהכנס לסיטואציות מסויימות בגלל שהן יכולות לעורר התקף פאניקה. זה הרבה פעמים החלק הכי מנטרל בהפרעה, מכיוון שזה יכול להפחית את היכולת של האדם לתקפד. סיטואציות אגרופוביות נפוצות כוללות קניונים, גשרים, מעליות, מטוסים, נהיגה למרחקים ארוכים, להיות לבד בבית, מנהרות, אוטובסים/רכבות וטיול למרחק משמעותי מהבית. רמת האגרופוביה בין מטופלים בעלי הפרעת פאניקה מאוד משתנה, ויכולים להיות שינויים מזמן לזמן אצל אותו אדם. כמה מטופלים לא מסוגלים לעזוב את ביתם, אחרים מסוגלים לעזוב את הבית ולהחזיק בעבודה אבל נמנעים מהרבה סיטואציות, ואחרים פוחדים מהרבה סיטואציות אבל לא נמנעים מהן.

בנוסף להתקפי פאניקה ואגרופוביה, מטופלים עם הפרעת פאניקה הרבה פעמים סובלים מחרדה כרונית ודכאון. החרדה הכרונית הרבה פעמים קשורה להרגשה שההתקף יכול לקרות בכל זמן, אז מטופלים נהיים באופן קבוע על הקצה, מחכים שההתקף הבא יתרחש. באופן אירוני, מטופל הרבה פעמים "יקח" את עצמו אל תוך התקף פאניקה על ידי הדאגה מפניו. הדכאון הרבה פעמים קשור להרגשה שהחיים שלו לא הולכים לחזור להיות "נורמאלים". מטופלים הרבה פעמים נהיים עצובים, חסרי תקווה לגבי העתיד, וסובלים מאובדן הערכה עצמית. בכמה מקרים הדכאון נהפך לחמור, ומטופלים שוקלים התאבדות על מנת לגמור את כאבם.

"אני יודע שיש משהו פיסי לא בסדר אצלי"

זו האמונה הרווחת ביותר אצל אנשים הסובלים מהתקפי פאניקה, בייחוד שההתקפים מתחילים לראשונה. מאחר והתקפי פאניקה מורכבים מתחושות פיסיות, זה הגיוני שמטופלים מאמינים שיש הפרעה פיסית. אכן, מטופלים ילכו מרופא לרופא מנסים למצוא הסבר לסימפטומים שלהם. ולמרות האישורים החוזרים של הרופאים שהוא נמצא במצב בריאותי טוב, המטופל ממשיך להאמין שהם מחמיצים משהו. באופן מפתיע, הרבה מטופלים עם הפרעת פאניקה אמרו לי שהם היו רוצים שמישהו ימצא משהו לא בסדר אצלם. מה יכול לגרום לאדם לקוות לכך שבעייה פיסית תימצא? זה בגלל שהלא ידוע מאוד מפחיד ואנשים מדמיינים את ההכי גרוע. מניסיוני, מצאתי שכמעט בכל המקרים להגיד למטופלים עם הפרעת פאניקה שיש הרבה מאוד אנשים אחרים שמתלוננים על בעייה דומה; וסיפוק הסבר לגבי התקפי פאניקה, מרגיע אותם וגורם לכך שירגישו טוב יותר במידת מה. חשוב לציין כי מחקר לא מציע שהתקפי פאניקה נגרמים על ידי מחלה או חולי פיסי. נראה שלמרות שלכמה אנשים יש מערכת עצבים שמגיבה קצת יותר ללחץ. התקפי פאניקה יכולים להיות התוצאה של פירוש תחושות פיסיות לא מזיקות- שיכולות להיות מאוד לא נוחות- כמסוכנות. בין המחשבות היותר נפוצות יש את: " יש לי התקף לב", " אני הולך להתעלף", " אני הולך לאבד שליטה", "אני הולך להשתגע!" חשיבת מחשבות אלו גורמת לסימפטומים להחמיר.

מה זה טיפול קוגניטיבי התנהגותי?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) להפרעת פאניקה הוא גישת טיפול פסיכולוגי שפותחה בעיקר על יד דר' דיויד בארלו (Dr. David Barlow) במרכז ללחץ וחרדה באלבני, ניו יורק ועל ידי דר' אהרון בק ((Dr. Aaron Beck בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה בפלורידה. עבדתי באופן צמוד לדר' בק ובארלו על מנת לבחון את היעלות של גישה טיפולית זו בהרבה מחקרים. בשני המקומות ( ניו יורק ופילדלפיה), טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא כטיפול יעיל, המוביל להפחתת התקפי פאניקה עבור מרבית המטופלים. גישה טיפולית זו מורכבת מהמרכיבים הבאים, שכל אחד מהם יתואר בקצרה: 1- לימוד, 2- ארגון מחדש קוגניטיבי, 3- חשיפה סיטואציונית, 4- חשיפה פנימית. כל מרכיב מכוון להפחית התקפי פאניקה, הימנעות אגרופובית, חרדה כרונית ודיכאון המקושר להפרעת פאניקה.

במהלך הטיפול, מטופלים לומדים על התקפי פאניקה וההתפתחות של הפרעת פאניקה. הבנה של הפרעת פאניקה היא חלק חשוב מתהליך ההחלמה.

ארגון מחדש קוגניטיבי, חלק גדול מהטיפול, מכוון לתיקון חשיבה מעוותת לגבי התקפי פאניקה. המטרה היא שהמטופלים ישנו את התגובה שלהם לעוררות הרגשית ולסימפטומי הפאניקה שלהם, וילמדו להתמודד באופן אפקטיבי עם סיטואציות מעלות חרדה. במהלך המפגשים הראשונים של הטיפול, מטופלים מתבקשים לעשות מוניטור- עצמי למחשבות, להנחות, ולאמונות במהלך סיטואציות שמעוררות חרדה והתקפי פאניקה. עם שיתוף הפעולה של המטפל, המטופל מתחיל להעריך את תפקיד הקוגניציה, האמונות וההערכות בהעלאה או הדגשה של חרדה והתקפי פאניקה. במהלך הטיפולים המאוחרים, מטופלים מתבקשים לעשות הערכה מחדש לתוקף של מחשבות מעוותות אלו, ולשנות אותן למחשבות יותר רציונאליות ואדפטיביות. באופן ספציפי, "הפירוש המוטעה הקטסטרופי" של המטופלים של הרמזים הגופניים הקשורים לפאניקה- האמונה שהתחושות הפיסיות האלו הם סימן שהוא מת ברגע זה- מטופלות. מטופלים יאתגרו באופן חוזר את המחשבות הדיס-פונקציונאליות שלהם במהלך הטיפול.

חשיפה סיטואציונית מורכבת מחשיפה מובנית וחוזרת לסיטואציות מעוררות חרדה ופאניקה. בהתבסס על רשימה אישית של סיטאוציות המפחידות את המטופל, הוא מתנסה בסיטואציות אלו תוך שימוש באסטרטגיות התמודדות שנלמדו במהלך הטיפול, כשהוא מתחיל מהכי פחות מפחידה ונע עד למפחידה ביותר. זה בדרך כלל מתרחש מאוחר במהלך הטיפול, ברגע שהמטופל מרגיש יותר בשליטה על התקפי הפאניקה. המטרה של חשיפה סיטואציונית היא להפטר מאגרופוביה.

חשיפה פנימית מערבת את החשיפה המובנית והחוזרת לתחושות פיסיות דמויות פאניקה. בהתבסס על היררכית הגירויים הפנימיים המפחידים האישית של המטופל ( למשל סחרחורת והלמות לב), הוא עובר חשיפה שיטתית לתחשות אלו. התחושות המפחידות יכולות להיות מופקות בשימוש בשיטות אידיוסינקרטיות כמו היפרוונטילציה נשלטת, ריצה במקום ומאמץ פיסי. זה הכרחי בגלל שמטופלים נוטים לפחד מתחשות גופניות לא מזיקות, כמו אלו שנגרמות על ידי פעילות, קפאין וריגוש.

האם הטיפול הזה בשבילך?

כפי שזה וודאי נראה, הטיפול דורש כמות נכבדת של עבודה. על כן, אני מעודד מטופלים להתחיל רק כאשר הם מרגישים מחוייבים להתגבר על הבעיה שלהם. אימון של מה שדובר עליו במהלך שעה טיפולית בבית הכרחי על מנת להשתפר.

אתה עלול להרגיש שהטיפול עצמו מעורר חרדה. אחרי הכל, למה שתרצה להכנס לסיטואציות שגורמות לך להרגיש חרדה? לדעתי, כמו גם לדעת הרבה מטפלים וחוקרים אחרים בשדה זה, אדם חייב להתעמת עם החרדה שלו על מנת להתגבר עליה. אבל, תהיה בטוח שמטופלים מתקדמים בהתאם לקצב שבו הם מרגישים בנוח. מטופלים מקבלים עידוד על ידי המטפל להתגבר על הבעיה הזאת, אבל אף אחד לא נדחף לעשות משהו שהוא לא מוכן לו. המטפל מבין את הפחד העוצמתי שמעורב בבעיה זו. המטרה של המטפל היא להכין את המטופל להתמודד עם כל שלב בצורה אפקטיבית על ידי שימוש בטכניקות שתוארו למעלה. המטופל והמטפל שומרים על יחס חברי ומשתף פעולה. הטיפול מתמקד בבעיה הנוכחית ויודע איך לשכך אותה. אם אתה מוכן לעשות את ההתחייבות, והטיפול נשמע הגיוני עבורך, אז אין סיבה להאמין שאתה לא יכול להשתפר. החדשות הטובות הן שכמעט כל המטופלים שמעורבים בתוכנית הטיפול שלנו ישתפרו וירגישו טוב יותר בצורה משמעותית.

להתייעצות ולהתאמת טיפול תתקשרו - 0508210113 איילת בראל זומר

 

________________________________________________________________________________________________________

1. איסוף מידע

אנחנו אוספים ממך מידע כאשר אתה נרשם לאתר שלנו, מתחבר לחשבון שלך, מבצע רכישה, משתתף בתחרות, ו/או כאשר אתה מתנתק מהחשבון. המידע שנאסף כולל את שמך, כתובת האימייל, מספר הטלפון ו/או פרטי כרטיס אשראי.

בנוסף, אנחנו מקבלים ושומרים באופן אוטומטי מידע מהמחשב ומהדפדפן שלך, כולל כתובת ה-IP שלך, מאפייני התוכנה והחומרה, ופרטי העמוד שבו ביקשת לצפות.

2. שימוש במידע

כל מידע שאנחנו אוספים ממך עשוי לשמש כדי:

  • להתאים באופן אישי את החוויה שלך ולהגיב לצרכים האישיים שלך
  • לספק תוכן שיווקי מותאם אישית
  • לשפר את האתר שלנו
  • לשפר את שירות הלקוחות ואת צרכי התמיכה שלך
  • ליצור אתך קשר באמצעות אימייל
  • לנהל תחרות, מבצע, או סקר

3. פרטיות מסחר אלקטרוני

אנחנו הבעלים הבלעדיים של המידע שנאסף באתר. המידע על פיו ניתן לזהותך לא יימכר, יוחלף, יועבר, או יינתן לאף חברה אחרת בשל כל סיבה שהיא ללא הסכמתך, מלבד מידע הכרחי להשלמת בקשה ו/או עסקה, כגון משלוח הזמנה.

4 העברת מידע לצד שלישי

אנחנו לא מוכרים, סוחרים, או מעבירים בכל דרך שהיא לגופים חיצוניים את המידע המאפשר זיהוי אישי שלך. תנאי זה לא כולל חברות צד שלישי מוסמכות שמסייעות לנו בתפעול אתר האינטרנט שלנו או בביצוע העסקים שלנו, כל עוד החברות הנ"ל מתחייבות לשמור על סודיות המידע הזה.

אנחנו מאמינים ששיתוף מידע הוא הכרחי על מנת לחקור, למנוע או לפעול בקשר לפעילויות משפטיות, חשד להונאה, מצבים הכוללים איומים אפשריים לביטחונו האישי של כל אדם, הפרות תנאי השימוש שלנו, או כפי שנדרש על פי חוק.

מידע שאינו אישי, עם זאת, עשוי להינתן לגופים חיצוניים למטרות שיווק, פרסום ושימושים אחרים.

5. אבטחת מידע

אנחנו מיישמים מגוון אמצעי אבטחה כדי לשמור על בטיחות המידע האישי שלך. אנחנו משתמשים בהצפנה משוכללת כדי להגן על מידע רגיש שמועבר ברשת. אתר VpnMentor גם מגן על המידע שלך במצב לא מקוון. רק עובדים שצריכים לבצע עבודה מסוימת (למשל, ניהול חשבונות או שירות לקוחות) מקבלים גישה למידע המאפשר זיהוי אישי. המחשבים/שרתים המשמשים לאחסון מידע המאפשר זיהוי אישי נשמרים בסביבה מאובטחת.

האם אנו משתמשים בקבצי קוקי?

כן. קבצי הקוקי שלנו משפרים את הגישה לאתר שלנו ומזהים מבקרים חוזרים. יתר על כן, קבצי הקוקי שלנו משפרים את חוויית המשתמש על ידי מעקב והתמקדות בתחומי העניין שלה/שלו. השימוש בקבצי קוקי, עם זאת, לא מקושר באף צורה למידע כלשהו באתר שלנו המאפשר זיהוי אישי.

6. הסרה מרשימת תפוצה

אנחנו משתמשים בכתובת האימייל שסיפקת כדי לשלוח לך מידע ועדכונים הנוגעים להזמנה שלך, חדשות חברה מזדמנות, מידע על מוצרים קשורים וכד'. אם בשלב כלשהו תעדיף להסיר את עצמך מרשימת התפוצה, על מנת שלא לקבל אימיילים בעתיד, אנחנו מצרפים הוראות מפורטות להסרה מרשימת התפוצה בתחתית כל אימייל.

7. הסכמה
באמצעות שימוש באתר שלנו, אתה מסכים למדיניות הפרטיות שלנו.

אודות כותב/ת המאמר
איילת בראל זומר
איילת בראל זומר
מטפלת CBT בזכרון יעקב ובנימינה
צרו עימי קשר
X

צרו קשר

אודות
היי. שמי איילת, מטפלת CBT בזכרון יעקוב ובנימינה ועובדת סוציאלית M.A, מטפלת התנהגותית קוגנטיבית (cbt), פוטותרפיה ומנחת קבוצות. מטפלת בנוער ומבוגרים.
המתן

Auto onPageLoad Popup

*אני רוצה לקבל תכנים מעצימים בתחומים הבאים:

כתובת הדוא"ל שתמסרו לא תועבר לכל גורם חיצוני, גם אנחנו שונאים ספאם.