בריאות המוח: מוח שני התגלה בגוף האדם - יוצרים מציאות

חיפוש מאמרים



בריאות המוח: מוח שני התגלה בגוף האדם

dor

בעוד שחקר המוח עוד בחיתוליו, ורב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למכונה המופלאה השוכנת מוגנת בתוך גולגלת האדם ואחראית לכל היבט במציאות חיינו, אנו למדים על קיומו של מוח נוסף וזאת ממחקרים שבוצעו לאחרונה באוסטרליה.

המוח הנוסף נמצא עמוק בתוך המעי הגס, איבר עיקרי כחלק ממערכת העיכול הכוללת ונקרא "המוח השני".

המוח הראשון, הנמצא בתוך הגולגולת ואותו כולנו מכירים, הינו המנהל הראשי בגופינו ומקושר להיבטים רבים ומכריעים במציאות חיינו. ברשימת היבטים אלו נכללים רגשות, מחשבות, פעולות פיזיות ותפקוד מערכות הגוף.

היות וישנו קשר ישיר בין תפקוד המוח לבין מציאות חיינו בהיבטיה השונים, טבעי כי תעלה השאלה מה מידת אחריותו של המוח השני? כיצד הוא מתפקד? מה רמת ההשפעה שלו?

והאם ייתכן שהמושג "תחושת בטן" מקורו בכמות עצומה של נוירונים המתפקדים כמוח שני בתוך גופינו?

הרי טבעי ביותר כי אדם השואף למציאות חיים טובה יותר, מלאה בהגשמה, שמחה, שלווה, שפע, רוגע ואף התמודדות קלה יותר עם אתגרים, מרגע שהינו מבין את כוחו של המוח הראשי, יבין אף את החשיבות לחקירת המוח השני עליו אנו למדים כרגע – המוח המצוי במעיים, חלק הארי של מערכת העיכול שלנו.

אם ישנו מוח נוסף, איבר נוסף בגוף שמעביר מסרים ומעבד מידע, נרצה להבין   אם יש לו השפעה, ולו חלקית מזו שיש למוח הראשי.

הסיבה לכך היא שהבנת הגורמים המשפיעים על איכות חיינו תעזור לנו לנווט את המציאות, עד כמה שניתן, בצורה קלה יותר או לכל הפחות לזרום באופן נעים עם האירועים שמזמנים לנו חיינו, זרימה שאולי אף תוביל למחוזות טובים יותר.

מדוע אנו רואים בממצא זה במעי הגס כמוח נוסף?

על מנת לענות על שאלה זו נבהיר את אופן פעילותו של המוח הראשי.

המוח הוא איבר בגוף שתפקידו קליטת מידע ועיבודו. בהתאם לתוצאות עיבוד המידע שולח המוח מסרים לשאר מערכות הגוף ובכך בעצם מקבל המוח הראשי את תפקיד המנהל לגופינו והתנהגותינו.

במוח קיימת כמות עצומה של נוירונים (תאי עצב) הקולטים מידע, מעבדים ופולטים מידע לתא האחר.

המידע בין התאים עובר באמצעות קישוריות המעבירות את המידע בין תא אחד לשני. העברת המידע בקישוריות נעשית בדרך של אות כימי – באמצעות שחרור מולוקולות האחריות להעברת מידע. מולוקולות אלו הינן מוליכים עצביים המעבירים מידע מתא עצבי אחד לתא עצבי אחר במוח.
דוגמאות לסוגי מוליכים עצביים אלו: דופמין, סרטונין.

 

כעת, לאחר שדרך פעילותו העיקרית של המוח הראשי הוסברה, מובן כי על מנת לראות באיבר אחר בגוף כמוח נוסף, עליו לתפקד בדרכו של המוח הראשי, כלומר, איבר בעל מבנה הכולל בתוכו תאי עצב רבים, הפולטים ומקבלים מידע אחד מהשני על ידי מולקולות שונות (מוליכים עצביים).

 

במחקרים שבוצעו לאחרונה גילו החוקרים בתוך המעי הגס מערכת רשת של 400 מיליון נוירונים עם עשרות סוגים שונים של מוליכים עצביים העוברים ביניהם.

בכך, רואים החוקרים זהות בתהליך העבודה של המוח הראשי למוח השני המצוי במעיים.

המוח השני עובד עצמאית והינו מופרד לחלוטין ממערכת העצבים המרכזית הכוללת את המוח הראשי ואת עמוד השדרה.

לאחר שהבנו כי קיימת פעילות של עיבוד, קליטה ופליטת מידע בין תאי העצב במוח השני, עולה השאלה העיקרית והחשובה ביותר: האם כמו למוח הראשי, יש לתהליכי עיבוד המידע במוח השני השפעה על היבטים פיזיים ונפשיים? האם בדומה למוח הראשי, גם המוח השני מנהל את גופינו והתנהגותינו תוך כדי תהליך עיבוד המידע?

ואם כן, מהי מידת ההשפעה שלו על תהליכי חשיבה, מחשבות, רגשות ודפוסי התנהגות?

למעשה, אמירן מאייר, פרופסור לפיזיולוגיה, פסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה, כתב במאמר ב -2007 ב- Scientific American: " "המערכת היא מסובכת מדי .... חלק גדול מהרגשות שלנו מושפעים כנראה מהעצבים במערכת העיכול שלנו ובתפקוד המוח השני".

מהמחקרים עולה כי תפקידו העיקרי של "המוח השני" הוא ניהול של מערכת העיכול , כפי שהמוח הראשי מנהל את תפקוד הגוף, המוח הקטן אחראי באופן אישי יותר לניהול כל מערכת העיכול. אומנם שני המוחות נפרדים ושונים לחלוטין אך יחד עם זאת, שניהם עובדים על ידי אותות חשמליים המעבירים מידע בין התאים.

יחד עם זאת, העובדות הבאות הן ההוכחה להשפעה העקיפה שיש למוח המשני על המוח הראשי ומכאן על תהליכי הגוף בכללותו יחד עם השפעה על תהליכי חשיבה קוגנטיבית, רגשות, ריכוז, דפוסי התנהגות.

עובדה ראשונה היא כי המוליך העצבי החשוב והידוע – סרטונין, מיוצר ברובו במערכת העיכול. ה"הממונה" על ניהולה ותפקודה התקין של מערכת זו הינו המוח השני. ניהול יעיל של מערכת העיכול יבטיח סיכויים גבוהים יותר לייצור סרטונין ברמה הנכונה לגוף.

כמו הסרטונין, קרוב למחצית מהמוליך העצבי דופמין מיוצר במעיים אשר כחלק מתוך מערכת העיכול הכוללת מנוהלים על ידי המוח הקטן.

אז  כיצד מציאות חיינו מושפעת מכך?

מכיוון ששני סוגי מעבירים עצביים אלו קשורים בקשר ישיר למצב רוח טוב ולריכוז, ברור לחלוטין כיצד מעיים בריאים ומערכת עיכול בריאה משפיעה ישירות על הלך הרוח שלנו ומצב רוחנו וייתכן כי אחד המפתחות, מיני רבים, להשפעה על איכות חיינו ויצירת מציאות טובה יותר, היא שמירה על פעולת מעגלים חשמליים תקינים בשני המוחות – המוח הראשי והמוח השני.

גיוון האוכל הנכנס אל מערכת העיכול שלך תוך שמירה על תזונה נכונה, תסייע לתהליכים החשמליים בשני המוחות לעבוד טוב יותר, תעזור למעיים לפנות את הפסולת מהר מה שיאפשר למעיים שלך לייצר סרטונין ודופמין באופן יעיל ונכון לגופך.

על תזונה נכונה לבריאות המוח השני הנמצא במעיים תוכלו לקרא במאמרים נוספים שישלחו ישירות למייל שלכם באמצעות הצטרפות לרשימת התפוצה באתר. ניתן להצטרף דרך קישור זה >

מחקר אחר שבוצע מצביע על ייתכנות של קשר דו צדדי בין המוחות בכל הקשור לפגיעה מוחית טראומתית. המחקר מציע אפשרות לקשר כך שפגיעה במוח אחד – הראשי או השני – יוצרת פגיעה באחר – הראשי או השני.

דוג' לכך ניתן לראות אצל אנשים שחולים בתסמונת המעי הנדיף. תסמונת זו מאופיינת במצבים בהם רירית המעיים נפגעת ונוצרת לאורכה פרצות. משכך, תהליך מעבר האוכל במערכת העיכול נפגם ולא מושלם עבור חלקיקי אוכל שבורחים מתוך פרצות אלו. במצב הבריא, האוכל אנו צורכים עובר את המסלול המלא במערכת העיכול, מסוננים מרכיבים רעילים שמערכת העיכול מזהה אותם כלא נחוצים לבניית גופינו, ומופרשים מן הגוף החוצה.

כאשר לאורך צינור העיכול הארוך שלנו נוצרות פרצות – כמו חורים קטנטנים, מצליחים חלקיקי מזון קטנים לפרוץ את תוך גופינו בטרם עברו דרך הסינון של מערכת העיכול. וכך, רעלים שאינם נחוצים לגופינו מגיעים למערכות הגוף, שהוא מצידו אינו יודע כלל כיצד להתמודד עם הפתעות לא צפויות אלו ומכאן מתרחשים מספר רב של נזקים, שגם להם השפעה על רווחתינו ואושרינו.

 

כאן המקום לחזור ולהזכיר את הקשר הדו צדדי בין שני המוחות. נמצא כי תסמונת המעי הדליף לרוב תגרור מצב של המוח הדליף. מחקרים הראו כי מעיים דולפים משחררים חומרים שפוגעים במגן הדם במוח blood–brain barrier ובכך מתאפשרת חדירה של חומרים מזיקים ישירות לתוך המוח. רבים אינם מודעים לתסמונת זו, שכאמור מקורה בתסמונת המעי הדליף ובעקבות הקשר בין שני המוחות יצרה דליפה גם במוח הראשי.
מצב זה הוא בהרבה מקרים, ללא ידיעת החולים, המקור לבעיות קשב וריכוז, כאבי ראש, חרדות, עייפות דרמטית ויכולת קוגנטיבית נמוכה (או ירידה ביכולת הקוגנטיבית).


חקר מערכת המוח השני נמצא עוד בשלבים ראשוניים ועוד ארוכה הדרך לממצאים בטוחים שישימו אור על הדרך בה משפיעה הפעילות במוח השני ועל השפעותיו המלאות. יחד עם זאת, כפי שהוסבר במאמר זה, ההשפעה קיימת, ידועה חלקית וללא ספק שמירה על פעילות תקינה של מערכת המוח השני תשפיעה על פעילות המוח הראשי, וכן בכיוון ההיפך.
ומכאן, יושפעו היבטים רבים ואחרים במציאות חיינו.

מאמרים נוספים בנושא בריאות המוח ותהליכיו המשפיעים על איכות חיינו תוכלו לקבל ישירות למייל דרך הצטרפות לרשימת התפוצה > 

המתן

Auto onPageLoad Popup

*אני רוצה לקבל תכנים מעצימים בתחומים הבאים:

כתובת הדוא"ל שתמסרו לא תועבר לכל גורם חיצוני, גם אנחנו שונאים ספאם.