המסע שלי לרפואה הסינית

חיפוש מאמרים



המסע שלי לרפואה הסינית

שנית רויטמן

אז איך הכל התחיל?  אצלי זה התחיל לגמרי במקרה. תמיד התעניינתי ברפואה ובנפלאות גוף האדם.

אך יחד עם זאת לא התחברתי לפתרונות שקיבלתי בעצמי ברפואה הקונבנציונאלית ולכן תמיד חיפשתי פתרונות מעניינים יותר.

אני אישית לא מקבלת תשובות כמו "אין פתרון\ אין מה לעשות עם זה\ צריך ללמוד לחיות עם זה..."

אני מאמינה שהרוב בראש (אם לא הכל) ותמיד ניתן למצוא פתרון כלשהו אם מתאמצים מספיק לגלותו

כך לגמרי במקרה נתקלתי בשיעור שיאצו בצבא, בזמן שירותי בתור מדריכת כושר קרבי.

זה היה במכון וינגייט כשנתנו לנו להתנסות בטיפול אחד בשני.

עד אותו יום, מעולם לא חשבתי שאטפל במגע אך מאותו הרגע שהתחלתי לגעת בבן אדם, להרגיש את הנשימות שלי, להרגיש איך אני מתרכזת בלהצליח לגרום לבן אדם (שאני כמעט לא מכירה) להרגיש טוב ככה סתם וללא סיבה. פתאום נכנסה בי מין הרגשה של רוגע ושלווה שלא הכרתי לפני כן, מין הרגשה מופלאה שכזו שאין לי בדיוק את המילים לתאר אותה.

ובנוסף לכל ההרגשה המדהימה הזו המדריך העיר לי שאני ממש עושה את זה טוב ואף לא היו לו הערות לשיפור (אם לא ציינתי לפני, אני בן אדם מאוד תחרותי ופרפקציוניסט) שזה בכלל העצים אף יותר את אותו הרגע המושלם.

ומאותו יום התאהבתי בשיאצו , אך ידעתי (לפחות כך חשבתי ) ששיאצו בלבד לא יתן מספיק פתרונות למגוון רחב של בעיות. בנוסף בארץ זה לא היה תחום מפותח (שנת 2006) וכן גם אני כמו כולם חיפשתי עבודה שתוכל להחזיק אותי במציאות הקיומית ושאוכל להתפרנס ממנה בכבוד. לכן, לעת עתה עזבתי את הנושא הזה לזמן מה עד שיום אחד נתקלתי במודעה בעיתון של מכללת רידמן "לראשונה בישראל!! תואר ראשון ברפואה סינית", ומיד התחלתי להתעניין.

הלכתי לפגישת ייעוץ לבדוק האם אני מתאימה למקצוע והאם המקצוע מתאים לי. לא עבר זמן רב עד שהתחלתי את המסלול המרתק ללימודי רפואה סינית.

ההכשרה כיום משתנה בין מגוון המכללות שקיימות בארץ. אך אצל הרציניות ביניהן ההכשרה היא בת 4 שנים שמתוכן 3 חודשים הם התמחות בסין (יום יום) או חצי שנה של התמחות בארץ באחת מקופות החולים המוכרות (יום-יומיים בשבוע) ולמרות שבעיתון פורסם "תואר ראשון" המקצוע הנ"ל עדיין לא מאושר בארץ בתור תואר אקדמאי. אפילו אם עושים בנוסף לשלוש שנות הלימוד בארץ עוד שנתיים התמחות באוניברסיטה בסין שכוללת לימוד השפה הסינית והתמחות אינטנסיבית יום יומית בבתי החולים הגדולים בסין, כולל קבלת תואר רשמי המוכר ע"י הרשויות בסין ובעולם. בארץ כנראה עדיין לא מוכנים לזה, וחבל!

בכל אופן, עברו להן 3.5 שנים מופלאות במכללת רידמן. כשבזמן הזה עברנו מגוון קורסים באנטומיה, פיזיולוגיה, פרמקולוגיה, פדיאטריה, צמחי מרפא סיניים, תזונה סינית, דיקור סיני, טווינא, צ'י קונג ועוד המון נושאים מעניינים וחשובים גם כן.

ואז הגיע הרגע שלו מחכה ומצפה כל סטודנט במכללה – הטיסה לסין!!!!

כמה שניסו להכין אותנו, בנוסף על ההכנה שעשיתי בעצמי בכל מה שקשור לסין לא בדיוק עזר.

סין בהחלט מכניסה אותך להלם תרבותי (לפחות סין האותנטית- לא בייג'ין). לא משנה כמה ציורי, ענייני, עובדתי, תהיה ההכנה על מה שעומד לקרות בסין, עד שלא תדרכו בסין במו רגליכם , לא תוכלו להבין במה מדובר.

נתחיל מהיום הראשון בבית החולים בצ'נגדו שבו עברתי את התמחותי.

זהו בית חולים ענק, קר מאוד, המוני אנשים הולכים בכל מקום , ממש כמו תחנת רכבת סואנת. הכל כתוב בסינית, אין שום סדר וארגון (לפחות לא בהגדרות שלי), ואנחנו עוף מוזר , חבורת סטודנטים עם חלוקים לבנים שמסתובבים לנו בבית החולים בין המחלקות השונות. החל מאונקולוגיה, גניקולוגיה, קרדיולוגיה, פדיאטריה ועד מעבדות שלמות וענקיות של צמחי מרפא סיניים.

למי שמגיע מישראל זה מראה דיי מוזר, חדש ובעיקר נורא מעניין.

אתן כדוגמא את הטיפול בילדים. אם בארץ הגישה לילד היא הקשבה, דיבור עם ההורים ושיתופם, הסחת הדעת של הילד מהכאב וליצנים רפואיים אז בסין זה לא בדיוק המצב. כאב כנראה זה לא משהו שדורש התייחסות מיוחדת. כך גם לא בכי או צרחות מטורפות.

סטריליות??? כנראה שהמושג הזה עוד לא הגיע לסין האותנטית. 10 מטופלים לפחות באותו חדר, מחטים רב פעמיות (וכן, אומנם עושים להן סטריליזציה...אבל עדיין), וכן אפילו בבדיקות גניקולוגיות נמצאות בחדר כ 7 נשים במקביל....ללא ספק מחזה מוזר.

רפואה סינית היא חלק בלתי נפרד כמעט מכל בית חולים רגיל בסין. אך כמובן יש שילוב גם של רפואה קונבנציונאלית ובאמת לדעתי השילוב בין השניים הוא באמת מנצח (נקווה שגם לעניין ההיגיינה המודרנית הם יגיעו). למרות מה שחושבים יש בסין גם בתי חולים רגילים , "קונבנציונליים" כמו שאנחנו אומרים ללא שום חלק מהרפואה הסינית.

כמובן שחוץ מהלימודים בבית החולים יש את הנושא המאתגר לא פחות שהוא השהייה במדינה זרה, עם תהום תרבותי שכפי שהבנתם מאופי הטיפול בבתי החולים, סין לא ממש מזכירה את הבית.

אם בתהום תרבותי עסקינן , אחת החוויות שזכורה לי במיוחד, היא החוויה הקולינרית.

חוויה צבעונית, שיטות בישול ופרודוקטים שלא מוכרים לנו, דברים שלא ידעתי על קיומם לפתע מוגשים לי על צלחת והטעמים בהתאם.

בין המאכלים הזכורים לי ביותר הם הנודלס השונים, "על האש" סיני הנמצא בכל לילה בכל פינת רחוב (אין לי מושג עד היום מה בדיוק אכלתי שם אבל זה בהחלט היה ה"היי לייט" של האוכל הסיני לדעתי), כיסונים ממולאים בשלל דברים מוזרים ואפילו תולעים (ללא ספק אחד המאכלים היותר זוועתיים שניסיתי , וניסיתי הרבה ).

הדבר שהכי התחברתי אליו בסין הוא צורת הארוחה של הסינים. הסינים נוהגים לאכול בשולחן עגול ומסתובב.

לכל אחד יש צלוחית\קערה קטנה, מזמינים מספר מנות וכמובן מנת אורז גדולה במיוחד, סוג של דלי אורז!

ועל מצע האורז כל אחד מניח לעצמו כל מה שנראה לו. כך מסובבים את השולחן במשך כל הארוחה וניתן לטעום ולהתחלק בהכל. הרעיון הזה קסם לי במיוחד. לדעתי יש לאמץ אותו גם בארץ. זה יוצר חיבור, אכפתיות, התחשבות והכי חשוב פחות התחזרות והתנפלות.

בנוסף לכל זה, אין צורך לבחור במשהו אחד ואפשר לטעום מהכל.

מלבד האוכל המעניין (ולעיתים אף טעים) הרבינו לטייל במקומות מופלאים ומדהימים ביופיים ואף לחוות זוויות שונות של התרבות הסינית. החל מהמחייה בכפרים וטראקים מטורפים ועד מוזיאונים ומקדשים מפוארים בערים המתקדמות יותר.

כמאמנת כושר אישית במקצועי ובהכשרתי הקודמת וכפי שאמרתי לכל המתאמנים שלי בעבר , לא משנה איפה אתם ובאיזו סיטואציה , תמיד אפשר להתאמן. וכמי שמאמינה בדוגמא אישית כמובן שהצלחתי למצוא חדר כושר לא רע בכלל כ 2 דק' הליכה מהבית המקסים שהיה לי (שאומנם השירותים בבית היו חלק מהמבטח , אבל גם לזה התרגלנו).

אז כן, לימודי רפואה סינית הם בהחלט חוויה מעניינת, מאתגרת, קשה לעיתים, ארוכה לעיתים אך בעיקר חוויה ששווה כל רגע וכל דקה. וזו בדיוק הדרך שהייתי צריכה לעבור כדי להיות המטפלת שאני היום.

וכמו בחיים, כמו עם כאב, הכל עניין של תהליך, הסתגלות, מודעות, התחשלות ולבסוף תיקון = התגברות והתחזקות.

מקווה שהצלחתם לחוות קצת מסין דרכי ואם לא אז הנה כמה תמונות שימחישו לכם עוד קצת מהמדינה המיוחדת הזו.

 

אודות כותב/ת המאמר
שנית רויטמן
No Limits Therapy
צרו עימי קשר
X

צרו קשר

אודות
שיקום פציעות ספורט וכאב
המתן

Auto onPageLoad Popup

*אני רוצה לקבל תכנים מעצימים בתחומים הבאים:

כתובת הדוא"ל שתמסרו לא תועבר לכל גורם חיצוני, גם אנחנו שונאים ספאם.