הדרך אל היוגה

חיפוש מאמרים



הדרך אל היוגה

שנית רויטמן

הרומן שלי עם היוגה התחיל לגמרי במקרה.

זה קרה לפני כמה וכמה שנים. בשנים שעוד הייתי מאוד מאוד פיזית (מאמנת כושר ומטפלת במגע), דיי היפראקטיבית ופעילויות עם עצימות נמוכה משיעורי קיקבוקס נראו בעיניי כאילו אני לא עושה כלום ומיותרים לחלוטין!

אך כמובן אחרי תקופה לא קצרה של כ -3 אימוני כח של שעה + 6 אימוני אירובי עצימים בשבוע (ריצות ארוכות + קיקבוקס) וטיפולי מגע מספר שעות לא קטן ביום (שזה גם פיזי), הכאבים והשרירים התפוסים לא איחרו לבוא. ואני לא מדברת על סתם שריר תפוס שעובר אחרי יום (לזה כבר הייתי רגילה). יותר לכיוון כאבים כרונים עם זרמים קיצוניים מדי פעם, קושי בישיבה ממושכת (למשל בטיסות), כאבים בעמידה ממושכת ועוד.

בתקופה ההיא לא ידעתי איזון מהו. הכל היה באקסטרים.

והחלטתי שהגיע הזמן לשינוי כי הרגשתי שאני מתחילה להפצע. אני מאלה שמעדיפים להקשיב לסימנים ולא מחכה עד ש"זה כבר מאוחר מדי". ולכן החלטתי לעשות מעשה.

למרות שתמיד הייתי מודעת לזה שאני צריכה לקבל עיסוים\ דיקור סיני\פיזיותרפיה וכו' כדרך מניעה וכמובן קיבלתי טיפול אחת לשבועיים, הרגשתי שמשהו לא מספיק, שאני לא יכולה להיות תלויה רק במישהו אחר או במשהו חיצוני וכדאי שאשנה משהו באורח חיים שלי כדי שיהיה שינוי באמת משמעותי לפני שלא תהיה דרך חזרה 

בסוף הגעתי למסקנה שאני חייבת לאזן בין כיווץ למתיחה, בין אקסטרים לרגיעה, בין full power  ל effortless והחלטתי לנסות יוגה!! כן יוגה! אני! יוגה! מה קשור???!!! כן, גם אני שאלתי את עצמי את אותה שאלה.

נכון שיוגה זה לא לגמרי ללא מאמץ, ונכון שזה לא רק מתיחות ויש גם כח אבל האורך שהרגשתי את גופי לאחר השיעור הראשון היה מדהים!

הלכתי לשיעור הראשון , כל הזמן מחכה לשלב של האקשן שלא מגיע, אחרי חצי שעה כבר הסתכלתי על השעון וקיוויתי שיגמר כבר ואוכל ללכת לרוץ. בשיעורים הראשונים אפילו יצאתי קצת לפני הזמן למרות ה"בושה" מהמדריך...פשוט לא עמדתי בשעמום.

אבל משהו בפנים אמר לי שזה השיעור שאני חייבת לעבור! תרתי משמע.

התעקשתי והתעקשתי להגיע פעם בשבועיים לפחות, בכח הכרחתי את זה עצמי שוב ושוב' החלפתי מורים, גיוונתי בסוג השיעור ועדיין לא היה קל בכלל לשכנע את עצמי לקום ביום שישי!! ב 7 בבוקר בשביל שיעור יוגה שבכלל לא שורף קלוריות (בתקופתי אז זה כל מה שעניין אותי), לא מזיעים בו...למה אני צריכה את זה? אך עם כל ולמרות  זה לרוב הצלחתי לקום ולעשות את זה.

רק אחרי תקופה של כחודש וחצי התחלתי להתחבר לזה, לשקט, לפנימיות שלי, למדתי להקשיב לעצמי האמיתי שלי, לצרכים האמיתיים שלי ולא לקולות רקע של הסביבה ולאט לאט גם הגמישות שלי (שזה הצד החלש שלי בהחלט בכושר גופני) השתפרה פלאים!!! הכאבים הלכו ונעלמו, האיזון נכנס לחיי (עד כמה שאפשר כן...אי אפשר להגדיר אותי כבן אדם מאוזן עדיין, אבל האמת שאני לא כל כך מכירה אנשים מאוזנים באמת, לפחות לא במערב. העניין לדעתי הוא לשאוף לשם ולעבוד כדי להגיע לשם) והתחלתי להרגיש תחושת ריחוף וקלילות פיזית ונשימתית, עד כדי כך שהחלטתי שיותר אין מצב שאני מתאמנת (לא אירובי ולא כח) מיד אחרי אימון היוגה כי זה היה הורס לי את הרגשת ה high המטורפת שהגעתי אליה.

ומאותו יום אני אוהבת לעשות יוגה בעיקר בימי שישי, זה הפרס שמגיע לי אחרי שבוע עמוס ופתיחת סוף שבוע רגוע, נטול סטרס ועצבים וכמובן נטול כאבים.

מאותה תקופה עברתי הרבה שינויים בחיים ויחד איתי השתנה שיעור היוגה שבו אני משתתפת- מהאתה יוגה לאשטנגה יוגה (שזה אימון יחסית עצים ליוגה) , המשכתי לביקראם יוגה וכיום כשאני בהריון ומצפה למתנה הכי גדולה של החיים שלי וזקוקה ללמוד ולהפנים עוד קצת גמישות מהי, וכמובן שנדרשת רגיעה הרבה יותר מעשייה (שמתרחשת גם ככה מעצמה כרגע בתוכי) כרגע אני עושה יוגה נשית עם דגש על הריון ולידה...למי שלא יודע זו יוגה הרבה יותר איטית, עדינה, עם הרבה עבודה על רצפת אגן, תנוחות ללידה ועוד. השיעור נעשה בקצב ממש קליל ועם המון המון הקשבה לעצמנו. וההרגשה אחרי....עילאית!!!!

אז כן חברים יקרים, אם הייתם אומרים לי לפני כ 8 שנים שאני יעשה יוגה, ועוד הקלה ביותר הייתי צוחקת עליכם ואומרת שזה ממש לא בשבילי! וקוטלת את ההצעה. אבל למזלי אני בן אדם פתוח מאוד לכל הצעה ורעיון וחושבת שהמינימום שאני יכולה לעשות זה לנסות....במקרה הגרוע בזבזתי שעה או שעתיים מחיי, במקרה הטוב זכיתי בהרגשה עילאית שאף מטפל לא יכול לגרום לא לי ולא לכם! זו מתנה שאתם יכולים לתת לעצמכם! ולא להיות תלויים באף אחד.

את רוב המטופלים של אני שולחת גם לנסות יוגה, ואלו שבאמת מתמידים מעידים על הקלה רבה בכאבים שלהם.

ואני רוצה בעצם לעודד גם אתכם, ביום היוגה הבין לאומי, לפחות לנסות. אבל באמת לנסות לחוות את המתנה הזו.

בעיקר אם אתם סובלים מכאבים, מסטרס בכל מצב, מפיוז קצר, התפרצויות זעם, נוקשות בגוף, חוסר פתיחות לדברים לא מוכרים...תנו לעצמכם הזדמנות לגלות צד חדש בכם שאולי תתאהבו בו.

ונכון לפעמים השיעור הראשון ירגיש זוועה, ותרגישו שאתם לא מצליחים כלום ושאתם נראים לא טוב מבחוץ או שהמורה מרגיז אותכם...

אבל גם לזה יש פתרונות, קודם כל לא להתיאש,ואז חשוב שתגיעו בלי שום ציפיות לא מעצמכם ולא מהמורה, אם המורה ממש מעצבן תנסו שיעור אחר או מורה אחר (כל אחד מתחבר למשהו אחר וזה בסדר גמור) והכי חשוב אל תחשבו מה שאר המשתתפים יחשבו עליכם...כי הם בכלל עסוקים בעצמם, אז תרגישו חופשי לטעות, לא להצליח, להתקשות ואפילו לעצור אם צריך...זה כל הקטע ביוגה! אין שיפוטיות, אין נכון לא נכון...יש רק אתם , עכשיו, הרגע וזה הכל!

מאחלת לכם יום יוגה שמח והלואי והצלחתי לשכנע אפילו מישהו אחד לנסות שיעור יוגה :)

אשמח לשמוע על חוויות שלכם מעולם היוגה :)

אודות כותב/ת המאמר
שנית רויטמן
No Limits Therapy
צרו עימי קשר
X

צרו קשר

אודות
שיקום פציעות ספורט וכאב
המתן

Auto onPageLoad Popup

*אני רוצה לקבל תכנים מעצימים בתחומים הבאים:

כתובת הדוא"ל שתמסרו לא תועבר לכל גורם חיצוני, גם אנחנו שונאים ספאם.