דגנית קורן - נטורופטית ND - ריאיון אישי - חלק 1

חיפוש מאמרים



דגנית קורן - נטורופטית ND - ריאיון אישי - חלק 1

דגנית קורן

דגנית קורן נשואה ואמא ל 2 מזכרון יעקב, נטורופטית ND ומראת דרך לחיים, "מאמנת כושר" לבריאות ולצמיחה אישית ובינאישית, דרך פיתוח וחיזוק "שרירי החיים" לילדים, נוער, הורים ומשפחות.

דגנית מפתחת מזה 17 שנים את גישת "שבעי רצון"- אימון לתקשורת מקרבת סביב שולחן האוכל המשפחתי.

בנוסף, היא מנחה מפגשי הורה-ילד לבריאות ולתקשורת מקרבת דרך משחקים, תנועה, מגע ויצירה (כולל פיסול במזון) ומדריכה הורים לתקשורת מקרבת ולעידוד סביבת אכילה בריאה במשפחה.

זהו חלקו הראשון של הריאיון עימה, בה תוכלו למצא ידע חשוב ומועיל לתקשורת נכונה יותר והתנהלות יעילה סביב נושא הבריאות, תזונה ותקשורת משפחתית - את חלקו השני של הריאיון עימה תוכלו לקרא בקישור זה >

מה מומלץ לעשות כשהילד מחליט להיות צמחוני או טבעוני?

הדבר החשוב ביותר לעשות קודם כל, הוא ליצור עם הילד דיאלוג פתוח ובטוח.

מומלץ לשבת איתו לשיחה, לומר לו שאנחנו אוהבים אותו ולא נכריח אותו לאכול משהו שהוא ממש לא רוצה.
אני ממליצה להבהיר לילד שאנו רוצים להבין מה מניע אותו להחלטה הזו, איך הוא הגיע אליה, מה הוא היה רוצה לאכול, איך הוא חושב שירגיש כשיהיה צמחוני/טבעוני, מה ישתנה בחיים שלו, האם משהו מפחיד אותו בלהיות צמחוני/טבעוני, מה הוא מצפה מכם בהקשר לצמחונות/טבעונות, איך הוא רוצה לנהוג בארוחות "על האש" של המשפחה המורחבת, עם מי עוד הוא רוצה לשתף את החלטתו.

לדיאלוג השאלות הזה איתו, יש 4 מטרות:

  1. לתת לילד לבטא את עצמו
  2. לחזק ולהעמיק את הביטחון ואיכות הקשר שבינכם
  3. לעזור לו להבין את משמעות החלטתו ולהתחזק בה או להבין שכרגע לא מתאים לו ללכת עם החלטתו
  4. להבין בעצמכם איפה נמצא הילד שלכם, מה חשוב לו ואיך לתמוך בו באופן מותאם לצרכיו

לאחר הדיאלוג עם הילד וקבלת החלטה מחוזקת, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע כדי להתאים תפריט מגוון ומאוזן.

הארוחות המשפחתיות שלנו הן כמו שדה קרב, מה את מציעה לנו לעשות כדי להרגיע אותן?

משפחה אוכלת כל יום כמה פעמים ביום, לעיתים ביחד ולעיתים לחוד, ברוגע או בריב, בפחד או בביטחון וברוב המקרים, תוך חיפוש מתמיד אחר עוד: מידע, רעיונות, מתכונים, כלים, שיטות, דיאטות ופתרונות בזק. המון אנרגיה שמושקעת בסיפוק הצורך התמידי שלנו לאכול ולהאכיל, לבחור ולהחליט ולחזק את תחושתנו כ "Good enough healthy parent". 
ואיכשהו למרות כל המאמץ, אנחנו מגלים יותר ילדים מסרבים, נמנעים, בוררים, זוללים, משמינים, ילדות שתופשות את עצמן שמנות מכפי שהן, ילדות שלעולם אינן שבעות, יותר מחלות, השמנה, בעיות והפרעות אכילה ... מה הולך פה?! ואיך הופכים את הצלחת על פיה?!

אז כדי ליצור אוירה נינוחה ומהנה בארוחות המשפחתיות ולהפחית את בעיות האכילה הפוטנציאליות, אני ממליצה:

  1. להורים- לשבת יחד ולהחליט איזה הרגלים הייתם רוצים להקנות במשפחה
  2. לארגן שיחת win-win משפחתית שבה יישבו במעגל כל בני המשפחה, ההורים יעלו את הרצון שלהם ליצור אוירה נינוחה ומהנה יותר בארוחות המשפחתיות ויבקשו מהילדים (כל אחד מדבר בתורו עפ"י סדר הישיבה, כל אחד מדבר על עצמו ולא מבקר, מעליב או פוסל דעתו של אף אחד מהמעגל) לומר מה לדעתם יכול לעזור. כדאי לעשות 2-3 מעגלים כדי להרחיב את האפשרויות ולאפשר לרצון המשותף להתחזק.
  3. לקבל 3 החלטות משותפות!! לגבי הכללים החדשים של הארוחות המשפחתיות.
  4. לכתוב /לצייר יחד על לוח את הכללים החדשים, לדוגמא: במשפחה שלנו רוחצים ידיים לפני שמתחילים לאכול, במשפחה שלנו לכל אחד יש תפקיד בהכנת הארוחה בעריכת השולחן ובפינוי השולחן (לפרט את התפקידים: לרשום על פתקים, לתת לכל אחד לבחור תפקיד בהתאם ליכולתו, ניתן להחליף תפקיד לאחר כשבוע/חודש. לדוג': במשפחה שלנו נותנים כוכבים למי שמקשיב בסבלנות לאחר. במשפחה שלנו מתחילים כל ארוחה ב 3 נשימות עמוקות משותפות!
  5. לתלות את הכללים על המקרר או להכין פלייסמייטים מנויילנים עם הכללים ולהניח מתחת לצלחות
  6. להבין שכל שינוי יכול לקחת זמן ולעורר התנגדויות – הערכות להתנגדויות אלו עשויה לעלות את סיכויי ההצלחה וההתמדה
  7. לתת דוגמא אישית כל הזמן..נאה דורש- נאה מקיים!
  8. לחזק ולעודד כל אחד שמיישם את כללי המשפחה
  9. לקנח במשחק משפחתי כייפי ומהנה

תמיד כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע - זה יעזור לכם להרחיב את נקודות המבט ולעשות דברים באופן מתאים ויעיל יותר.

אני מרגישה שהאכילה שלי לא מאוזנת, אני נעה בין מצבים בהם או שאני אוכלת יותר מידי או שאני בקושי אוכלת, מדוע זה קורה לי?

לרוב אנחנו מתייחסים לאכילה רגשית כדפוס שלילי, לא מאוזן ואכן לפעמים היא כזו ופוגעת בנו באופן כזה או אחר, בגוף ו/או בנפש.

אך יש גם את הצד השני של האכילה הרגשית, הצד שמבין שאנחנו יצורים חיים, שאנחנו נמצאים בחוסר איזון בכל היבט שהוא, בכל רגע, כל הזמן. בדיוק כמו הטבע שמסביבנו, הטבע שבתוכנו. ככל שאנו מאפשרים לתנועה הטבעית הזו בתוכנו להתרחש ורק מכוונים אותה בעדינות וברגישות – כלומר, מתוך מקום של קבלה והכלה פנימית, בלי להילחם, לבקר, להתכחש או לנסות להימנע ממנה.
וכך, האכילה הרגשית תתבטא במרכז שהוא מעין מרחב קטן יחסית ללא קפיצות קיצוניות הנעות בין יותר מידי לפחות מידי.

בתוך המרחב הקטן יחסית הזה נמצאת האכילה הרגשית במיטבה. אכילה קשובה, מותאמת, מזינה את צרכי הגוף והנפש שלנו לרגע זה. וכך לפעמים בתוך המרחב הזה יהיה חצי תפוח עם 6 שקדים, לפעמים ביצה קשה, לפעמים 2 פרוסות עוגה ולפעמים קערת מרק ירקות.

 

אני מרגיש שאין לי שליטה על האכילה שלי, למה זה קורה?

יש מזונות שממש מגבירים את הסיכוי שלנו להיכנס למצב של אכילה לא מאוזנת ובלתי נשלטת,

הם פשוט מדליקים את מערכות הגוף ומעודדים אותן לתדר של רעש, בלבול, חוסר מיקוד ו "פול גז בניוטרל". משם קצרה הדרך לבולמוס של אכילה רגשית שלאחריו תבוא האכזבה, הכעס, האשמה, ההלקאה ו... התשוקה הבלתי נמנעת לאכילה נוספת שלהם כמרגיעים את תחושת אי הנוחות הפנימית
אצל כל אחד יש מזונות קצת שונים שמדליקים את הגוף (והנפש) שלו, אך חומר הבערה הנחשב אולי למשפיע ביותר הוא הסוכר.
שימו לב לקצב פעימות הלב לאחר אכילת סוכר, לנשימה, לתחושת הביעבוע הפנימית של מערכת העצבים, לתחושת הרוגע הפנימית.

האם משהו השתנה בהן?

האם אתם חווים נינוחות?

מה התחושה לאחר כ 15- 20 דקות?

האם אתם מסופקים?

שבעים?

האם מנה נוספת מאותו חומר תגרום לכם להרגיש יותר טוב?

פחות טוב?
האם יש מזונות אחרים שגורמים לכם לאי נוחות פנימית?
התייחסו לבדיקה כמחקר קטן, כמשחק ולא כהימנעות. כך יש לכם סיכוי גבוה ללמוד את התגובה הפיזיולוגית של גופכם לאכילת מזון מסוים ולא רק את זו הרגשית.

כשזיהיתם את המזונות שמדליקים את הגוף שלכם, עברו לשלב הבא של הניסוי:

נסו להימנע מהסוכר או מהמזונות הנוספים שזיהיתם, במשך שבוע

שימו לב, האם משהו השתנה ברמת האנרגיה שלכם? בנפיחות הבטן? ברמת הרעבתנות וחוסר השליטה?

לא בטוחים עדיין? נסו להימנע מהסוכר או המזון המדליק עוד שבוע

יש שיפור? מרגישים כבר את השינוי?

ההרגשה הטובה היא הדלק שלכם להמשך..יש כאלה שקוראים לזה גמילה מסוכר..אני קוראת לזה אכילה קשובה אכילה מכבדת..בהתאם לצרכי הגוף שלי.

 

יצא לי לשמוע את המושג mindfull eating אכילה מודעת, ורציתי להבין למה הכוונה ואם זה חשוב כל כך, אז איך בעצם עושים את זה?

 

רובינו אוכלים תוך כדי ריצה, אוכלים מהר מידי ויותר ממה שאנחנו צריכים ותוך זמן קצר חשים נפיחות, עייפות ורעב מחודש.

אכילה מודעת מזמינה אותנו להביא את תשומת הלב שלנו לכאן ועכשיו, לשים לב לצרכי הגוף שלנו ברגע זה, לבחון את המזון שבכוונתנו לאכול ולהבין האם יש התאמה בין הצורך לבין המענה.

היא חיונית לנו כדי להרגיע את מערכת העצבים, להביא חמצן ולהכין את מערכת העיכול והגוף כולו לעיכול המזון שעוד רגע יכנס

היא חיונית לנו כדי להחזיר אותנו להקשבה לאותות הטבעיים של רעב ושובע שאנחנו נוטים להתעלם מהם

היא חיונית לנו כדי לזהות שאנו עומדים לאכול מזון שאכן מתאים לגוף שלנו באופן כללי וכאן ועכשיו במיוחד

היא חיונית לנו כדי לזהות בדיוק! מתי הרגע הנכון לעצור, להפסיק לאכול ולהמתין בנחת לתחושת השובע

זה חלק מתוך תרגול אכילה מודעת שאני מדריכה בקליניקה באחד על אחד או בקבוצה:

שבו על כיסא מול השולחן

נשמו 3 נשימות עמוקות ונשפו החוצה כל מה שלא רלבנטי כרגע

שתו חצי כוס מים פושרים

נשמו שוב 3 פעמים ושאלו את עצמכם:

האם אני רעב/ה?

כמה אני רעב/ה? (בסולם של 1-10)

למה אני רעב/ה? (קר, חם, מלוח, מתוק, חמוץ, חריף, דחוס, אוריריר, קראנצי')

אם אתם אכן רעבים, הכינו לעצמכם מנה מותאמת לצורך שלכם ושל הגוף שלכם (שניכם צריכים להסכים על גודל המנה)

בצלחת קטנה-בינונית, מנה שתהיה אסתטית ותכבד אתכם

חיזרו לשבת מול הצלחת

אימרו לעצמכם תודה על הבירור

אמרו תודה לכך שיש לכם את המזון שאתם צריכים לפנייכם (יש ילדים רעבים באפריקה..)

קחו נשימה עמוקה ורק אז התחילו לאכול לאט

זיכרו: תחושת שובע מושגת משילוב בין מזון לבין הנאה..תרגלו הנאה מהמזון שאתם אוכלים

לחלקו השני של הריאיון >

אודות כותב/ת המאמר
דגנית קורן
נטורופטית ND
צרו עימי קשר
X

צרו קשר

אודות
נטורופטית ND ומראת דרך לחיים, "מאמנת כושר" לבריאות ולצמיחה אישית ובינאישית, דרך פיתוח וחיזוק "שרירי החיים" לילדים, נוער, הורים ומשפחות.
המתן